טקס המלידה של קהילת יהודי בני ישראל
מסורת ומנהג המלידה נפוץ רק בקרב קהילת יהודי בני ישראל בצורה זו או אחרת ככל הנראה מזמן יציאתם מארץ ישראל לפני כ -2,300 שנה. טקס "מלידה" מבוצע מסיבות שונות: לפני חתונה או חתונה, בעת לידתו של בן לפני טקס המילה, בעת מתן שם לבת, בעת ביצוע נדר, או כמו הודיה כאשר הנדר מתקיים.
אני מזמינה אתכם ואתכן להעניק לעצמכם או לקרובים לגם את הטקס לאירוע שלכם.
המלידה, טקס של תקווה לברכה ליבול, פריון ושפע.
הטקס פונה אל האלוהים ואל אליהו הנביא, דמות מרכזית בסיפורה המכונן של הקהילה. הטקס נחגג בט"ו בשבט בשדות או בטבע וכולל מאכל בשם 'מלידה'. המאכל מורכב מסולת בלולה ופירות העץ והאדמה ומיני בשמים, והוא מסמל את קורבן המנחה שהיה נהוג בבית המקדש. טקסי המלידה נערכים בבתים בכל זמן שהמשפחה מבקשת ברכה ושפע. בט"ו בשבט מכונה טקס המלידה – מנחת שלום.
לפי המסורת של קהילת 'בני ישראל' האבות והאימהות הראשונים הגיעו מארץ ישראל להודו בשנת 175 לפנה"ס בט"ו בשבט. לאחר שספינתם נטרפה מול חופי עמק הקונקאן שבהודו, דרומית למומבאי של היום, שבע נשים ושבעה גברים ניצלו והגיעו לכפר שנקרא היום נאוגאו. לפי המסורת, באותו הלילה נגלה לפניהם אליהו הנביא. אליהו הנביא הבטיח לשמור עליהם ולהחזיר אותם ביום מן הימים לארץ ישראל ולהתאחד עם שאר בני ישראל. בנוסף, ציווה עליהם לחיות בשלום עם תושבי המקום ולכבד את מנהגיהם. עד היום ניתן למצוא על אותו החוף טביעות רגל על אבן שחורה המיוחסות לפרסות הסוסים של כרכרת אליהו הנביא.
כשעזבו הניצולים את ארץ ישראל עדיין נהגה בבית המקדש הקרבת קורבנות כביטוי להוקרת תודה. החיים החדשים בהודו, ללא בית מהמקדש ובתוך חברה צמחונית, עודדו את הניצולים ליצור טקס שמתאים למקום הפיזי והתרבותי שהם חיים בו אך בכל זאת משמר מסורת עתיקה. כך נוצר טקס תודה וברכה לאליהו הנביא, מגן הקהילה, ובבסיסו התקווה למימוש ההבטחה לשיבה לארץ ישראל.
בעבר, כאשר רוב הקהילה חייתה בכפרים שבעמק קונקאן, נהגו להתכנס ולחגוג את יום ט"ו בשבט בהילולה שנקראה "אליהו הנביא צה אורוס". בהילולה השתתפו לא רק בני ישראל אלא תושבים נוספים מהאזור בני הדתות השונות.